על רקע תחקירי מבצע 'צוק איתן', שיצא לדרך כ'מבצע שהגיונו הרתעה', מתפרסם גיליון 'עשתונות' זה, פרי שיח ודיונים מתמשכים בין המחברים , המנסים במשותף להעמיד תאוריה למושג ה'הרתעה', שהאחד מייצג את הגישה האקדמית והאחר את נקודת המבט של הפרקטיקן. בחיבור זה באים לידי ביטוי פערים תפיסתיים בין המחברים בהבנות ובהמשגות , ובכוחו של פולמוס זה להוות חומר ייחוס להמשך למידה בנושא. המחקר מתחקה אחר ההתפתחות הרעיונית של תפיסת ההרתעה ומקיים דיון ביקורתי אודות המתחים והאתגרים שהיא מגלמת.

תחרות הלמידה הביאה את יריביה של ישראל ליזום שינוי פרדיגמאטי ולהעתיק את ההתנגדות משדות הקרב הקונבנציונאליים, בין צבאות סדירים, למישור המערכתי האסימטרי. הקהילה האסטרטגית בישראל עוברת הסתגלות מערכתית לשינוי זה והיא חותרת להתאים את תפיסת המענה שלה להשתנות הדרמטית בסביבה האסטרטגית. צה"ל אמנם השכיל, על פי רוב , לזהות את השינוי בסביבה, אך התמהמה בהבנת הפער בין שינוי זה לבין הפרדיגמות ששימשו אותו. כלומר , נוצר פער בין השינוי במהות הסביבה האסטרטגית ובטבע היריבים לבין האסטרטגיה והגישה המערכתית הנדרשת. בין שאר מאמצי הלמידה אודות פער זה, בולט בצה"ל הניסיון לבחון מחדש את תפיסת ההרתעה המסורתית ולעצב פרדיגמה חדשה, בהתאם למציאות המערכתית של 'עידן מלחמות האש'.

לקריאת הגיליון המלא לחצו כאן

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן