גיליון 'עשתונות' זה, פרי מחקר שנערך במכללה לביטחון לאומי, דן בסוגיה, שהעסיקה רבות את גורמי הממשל האמריקאי בימי המלחמה הקרה ומעסיקה בעשור האחרון את גורמי הצבא בישראל - סוגיית הרציפות התפקודית. עידן מלחמות האש, התגברות איום הטרור ומרחב הלחימה החדש - הסייבר , הביאו להבנה כי שדה הקרב אינו המקום היחיד בו מוכרעת הלחימה, וכי ליכולת של הצבא לתפקד ברציפות, על אף פגיעה ברכיבים קריטיים, יש חשיבות ראשונה במעלה. הכותב, אל"ם ש' - שימש במספר תפקידים בחיל האוויר, אשר סוגיית הרציפות התפקודית היא קריטית ליכולתו המבצעית - בחר לבחון את הנושא מזווית ראייה שונה. בעבודה מובא מודל חדש הכולל שני מרכיבים: האחד, תכונות היסוד של הארגון - חוסן ארגוני והאחר מרכיב ההתכוננות. במודל שישה
פרמטרים, המשפיעים על יכולתו הבסיסית של הארגון לשמר רציפות תפקודית לאחר פגיעה. הטענה המרכזית של העבודה היא שעל ידי טיפול בתכונות היסוד של הארגון (הארכיטקטורה), תשתפר משמעותית יכולתו להתמודד עם איומים עתידיים ועם איומים בלתי צפויים. זאת, לצד שיפור משמעותי של נקודת המוצא ממנה מתחיל ארגון את תהליך ההתכוננות שלו לאיומים המזוהים. מודל זה יוכל לשמש בסיס תאורטי להתמודדות קונקרטית עם אתגר הרציפות התפקודית, כפי שהוא מזוהה כיום בצה"ל ובמדינת ישראל.

לקריאת הגיליון המלא לחצו כאן או על "הורדת PDF"

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן