ניהול סיכונים לפי גישת בן־גוריון

סקירת הביטחון של דוד בן־גוריון מ־1953 נחשבת עד היום לאחד המסמכים המשמעותיים ביותר להבנת תפיסת הביטחון של ישראל. לכל עם קיימים מסמכים מכוננים המגדירים אותו ואת התנהלותו. הגדולה של מסמכים מכוננים היא שכל אחד מהקוראים יכול לקרוא אותם בעיניו שלו ולהפיק מהם תובנות מרחיקות לכת מעבר למטרה המוצהרת של הכותבים. בסקירת הביטחון של דוד בן־גוריון ניתן לראות מסמך יסוד לניהול הסיכונים הניצבים בפני ישראל.

עולם ניהול הסיכונים מאופיין בניסיון להבין חוסר ודאות, לנתח אותו ולנסות לשלוט בו. ניתן לומר שכמעט בכל היבט בחיינו קיים ממד של חוסר ודאות, ולכן יש למקד את ניהול הסיכונים ביעדים מוגדרים. לתוך ניתוח הסיכונים נכנסים היבטים הסתברותיים כמו גם היבטים פסיכולוגיים רבים של נפש האדם ושל יכולותיו האנליטיות. בסקירת הביטחון של בן־גוריון מ־18 באוקטובר 1953 ניתן לזהות ממדים רבים של תהליכי ניהול סיכונים. בסקירה משלב בן־גוריון שיטות שונות לזיהוי סיכונים ומשתמש בכמה טכניקות כדי להתמודד עם הסיכונים שזיהה.

אחד התוצרים הבולטים של תהליך מובנה לניהול סיכונים הוא תוכנית לניהול סיכונים - Plan Management Risk ובקיצור: RMP. כשקוראים תוכנית לניהול סיכונים אמורים להבין ממנה כיצד זוהו ונותחו הסיכונים, מהם קריטריוני הסף שבהם השתמש המנתח (דהיינו מהו בעיניו סיכון משמעותי), ומהם הסיכונים העיקריים שזיהה. סקירת הביטחון של בן־גוריון היא תוכנית ניהול סיכונים לכל דבר ועניין. מטרת המאמר הזה היא להציג את ההיבטים השונים של ניהול סיכונים שמצויים במסמך שכתב דוד בן־גוריון. 

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן או על "הורדת PDF"