421-420 מערכות

ספטמבר 2008 / 21.09.08, אלול התשס"ח

לאן נעלם התמרון?
מערכות

לאן נעלם התמרון?

בעקבות מלחמת לבנון השנייה מכים רבים בצה”ל על חטא
העדפתה של האש על פני התמרון, והצבא - כך נראה - חוזר
לתפיסת ההפעלה המקורית שלו שבמרכזה עמד המהלך
המתמרן של כוחות היבשה. אבל הנסיבות שהביאו להעדפת
האש על פני התמרון - ובהן שינויים עמוקים בחברה הישראלית
ובסביבה האסטרטגית שבה פועלת ישראל - לא נעלמו, וספק
אם חזרה לתפיסת ההפעלה שפותחה בשנות ה-50 וה-60
ולצורת תמרון שעוצבה בדמותה של מלחמת יום הכיפורים
היא אכן התשובה הנכונה לאתגרים הנוכחיים של ישראל

21.09.2008
תא"ל איתי ברון
מלחמת לבנון השנייה: הזדמנות שהוחמצה
מערכות

מלחמת לבנון השנייה: הזדמנות שהוחמצה

בקיץ 2006 יכולה הייתה ישראל לשנות מהיסוד את המציאות בגבול
הצפון באמצעות הנחתת מכה קשה על החזבאללה, אך לא עשתה
זאת. הסיבה המרכזית לכך הייתה ההתנהלות של פיקוד הצפון. במקום
להוציא אל הפועל מייד תוכניות טובות שאושרו מראש הוא העדיף
שלא לפעול עלפי סמכותו ועל-פי עקרון הפיקוד מוכוון המשימה
אלא להמתין לתנאים מבצעיים אופטימליים ולאישורים מהמטכ”ל

21.09.2008
אל”ם (מיל') גיורא סגל
פרדוקס הכוח האווירי: יותר מדויק, פחות אפקטיבי
מערכות

פרדוקס הכוח האווירי: יותר מדויק, פחות אפקטיבי

למרות העלייה המשמעותית ביעילות הכוח
האווירי - הודות לחימוש המונחה ולמודיעין
האווירי המשופר - הרי שפעולות הנגד של
האויב גורמות לדעיכת האפקטיביות שלו.
ניתן לצמצם את המגמה הזאת באמצעות
שילוב טוב יותר של תמרון יבשתי עם
הפעלת הכוח האווירי

21.09.2008
אל"ם ד"ר מאיר פינקל
מדוע הפצצות השכנוע לא משכנעות?
מערכות

מדוע הפצצות השכנוע לא משכנעות?

רבות מהגיחות של חיל האוויר במלחמת לבנון השנייה לא
כוונו כדי לפגוע ישירות בעוצמתו של חזבאללה, אלא כדי
לשכנע את מנהיגיו שהמשך הפעולה נגד ישראל יסב להם
נזק בלתי נסבל וכי מוטב להם לשנות את דרכי פעולתם.
הדוגמה המובהקת לכך היא הפצצת רובע דאחייה בביירות.
ההיסטוריה מוכיחה כי מדובר בדרך פעולה מאוד לא יעילה,
והמאמר מסביר מדוע סיכויי הצלחתה קלושים

21.09.2008
לירז מרגלית
הרבה אש, מעט מחשבה
מערכות

הרבה אש, מעט מחשבה

במלחמת לבנון השנייה ירתה הארטילריה
של צה”ל תחמושת רבה, אך הישגיה
היו מועטים. הדרג המקצועי ידע שאש
ארטילרית אינה הפתרון הנכון לבעיה
המבצעית שעמדה בפני צה”ל, אך בהיעדר
נכונות לנקוט את הפתרון הנכון פנו לעבר
הארטילריה, שהרי “צריך לעשות משהו

21.09.2008
תא”ל (מיל’) יעקב זיגדון
כך סורסה החטיבה בצה"ל
מערכות

כך סורסה החטיבה בצה"ל

למלחמת לבנון השנייה נכנסו החטיבות של צה”ל ללא גורמי סיוע אורגניים הן בתחום
האש והן בתחום הלוגיסטיקה. לשם השוואה: במלחמת ששת הימים היו לחטיבות
של צה”ל הן גופי אש אורגניים והן גופי לוגיסטיקה אורגניים. ההבדלים בביצועים
של צה”ל בשתי המלחמות האלה נובעים גם מההבדלים האלה במבנה החטיבות

21.09.2008
אל”ם בועז עמידרור
מנהיגות במבחן: להיות מפקד סדיר של חטיבת מילואים
מערכות

מנהיגות במבחן: להיות מפקד סדיר של חטיבת מילואים

עוד לפני מלחמת לבנון השנייה עמדו בפני המפקדים של חטיבות
המילואים אתגרים סבוכים - בראשובראשונה בשל הפערים המנטליים
בין המח”טים, שהם אנשי הצבא הסדיר, לבין אנשי המילואים. במלחמת
לבנון נחשפו הרבה מהפערים האלה, שהותירו לא מעט משקעים, אך
בשנתיים שחלפו מאז נעשה מאמץ של ממש להתגבר עליהם

21.09.2008
רס"ן ד"ר יעל בן-חורין
מי הזיז את הסמכויות שלי?
מערכות

מי הזיז את הסמכויות שלי?

ערב מלחמת לבנון השנייה בוצע בצה”ל
שינוי ארגוני נרחב. אף שתחקיר קבע כי לא
ניתן לייחס את הכשלים שנתגלו במלחמה
לשינוי הזה, הוחלט לבטלו כמעט כליל.
המאמר סוקר את הרקע לשינוי ומסביר
מדוע הוחלט בסופו של דבר לוותר עליו

21.09.2008
אל"ם נורית גל
פתרונות לזירה הימית
מערכות

פתרונות לזירה הימית

חיל הים אכן יזדקק בעתיד
הקרוב לספינות גדולות
יחסית של 000,3 טון כפי
שכותב אלוף )מיל'( ידידיה
יערי )"ספינות גדולות לפתרון
בעיות גדולות", מערכות 419 ,
יוני 2008 )לשם שליטה
בזירה הימית ולסיוע בגזרת
החוף, אך ספק אם הן יוכלו
לשמש בסיס אש רלוונטי
להשתתפות בעומק הלחימה
ביבשה. ומאחר שניתן יהיה
להצטייד רק במעט מאוד
ספינות כאלה, יצטרך חיל
הים להמשיך להתבסס גם
על ספינות קטנות יותר

21.09.2008
אלוף (מיל‘) שלמה אראל
הדילמה של המוסר
מערכות

הדילמה של המוסר

אל”ם שמואל גורדון דוגל ב”משמעת ביקורתית” (“ביקורת מוסר המלחמה”,
מערכות 419 ,יוני 2008 ,(שלפיה חיילים יבצעו פקודות רק אם אלה נראות
להן מוסריות. במלחמת לבנון הראשונה הובילה הגישה הזאת למקרים שבהם
סירבו טייסים לסייע לחבריהם שעל הקרקע, ובלבד שלא ייפגעו חפים מפשע

21.09.2008
סא"ל (מיל') ד"ר עפר דרורי
על אחריות ועל תפיסת הביטחון
מערכות

על אחריות ועל תפיסת הביטחון

תפיסת הביטחון של צה”ל צריכה להתבסס
גם בעתיד על הרתעה, על התרעה ועל
הכרעה. בכל פעולה - בשגרה ובלחימה -
של כל רמה ראוי שהמפקדים יבחנו את
פעולותיהם לאור התפיסה הזאת. תגובה
מתקשה להצליח?” ולמאמרו של יוסי היימן, למאמרו של יהודה וגמן “מדוע צה”ל
“לוקחים אחריות” (מערכות 419 ,יוני 2008(

21.09.2008
אל”ם (מיל’) זיו הלוי
מי בעד אינדוקטרינציה?
מערכות

מי בעד אינדוקטרינציה?

מאמרו של סא“ל חנוך גוטליב “טוב למות
בעד ארצנו“ (מערכות 419 ,יוני 2008 (קורא
למעשה לחנך את חיילי צה“ל לפי השקפת
העולם של מגזר מסוים באוכלוסייה. יש
לפסול את הניסיון הזה מכול וכול

21.09.2008
סרן ד”ר איתמר נצר
ללמוד מניסיונם של אחרים
מערכות

ללמוד מניסיונם של אחרים

את הכישלון במלחמת וייטנאם תולים ריצ’רד גבריאל ופול סאואג’,
מחברי הספר “משבר בפיקוד”, בראש ובראשונה בקצינים שלא הפגינו
מנהיגות שנחוצה לצבא לוחם. החיילים לא הלכו אחרי מפקדיהם
משום שאלה התנערו מאחריותם להנהיג. לאור תופעות שהתגלו
במלחמת לבנון השנייה ראוי שלקחי “משבר בפיקוד” יעמדו לנגד עינינו

21.09.2008
אל”ם אורן אבמן