פרק ז' – הגשר המחבר בין בניין הכוח להפעלתו

בספטמבר 1939 הסתערו פרשנים פולנים אל מול טנקים גרמניים. תוצאות הקרב היו ידועות מראש. במאמרו "מוכנות הצבא – ניתוח מושגי" מצביע אליים משה שרביט על "אי המוכנות המבנית" כסיבת הכישלון הפולני ("מערכות" 370, אפריל 2000). לדברי שרביט, "צבא פולין היה אולי מוכן מבצעית למלחמה, אך לא מבנית." כלומר, הצבא הפולני היה ערוך ומוכן למלחמה. אך לא למלחמה מתאימה.

הקרב המוזכר לעיל מבטא היטב את המתח המובנה בארגון ובתהליכים בין בניין הכוח להפעלתו ואת הדילמה הבסיסית של המוכנות". אין ספק כי הכוונה קיצונית לכל אחד מהקטבים תגרום למוכנות מבנית על חשבון מוכנות מבצעית ולהפך. המפגש בין בניין הכוח להפעלתו נמצא בנקודת זמן שאינה ניתנה להגדרה מראש. בתווך שביניהם שוכנת "הכנת הכוח למשימותיו", המאפשרת ליצור בכל עת איזון בין ההכוונה לבניין הכוח לבין המוכנות להפעלתו.

בראייה מערכתית, הכנת הכוח" מהווה מרכיב איכות, המעניק יתרון יחסי מול אויב, בהשפעתו על יכולת ההרתעה ועל כושר ההכרעה. ברמת הכוח הבודד - להכנתו של הכוח לבצע את המשימה שנקבעה לו יש חשיבות רבה לגבי יכולתו לבצעה. הכנה זו היא תהליך מורכב, הכולל מגוון פעילויות ותחומי עיסוק, שבהם משתתפים בו-זמנית גורמים שונים ורבים.

עם זאת, יש חוסר בהירות לגבי המשמעות והפירוש הניתנים למושג הכנת הכוח, וכן לגבי התכנים הנכללים בו – בדגש על גבולות הגזרה התפקודיים בינו לבין בניין הכוח - ולגבי תחומי האחריות והסמכות של העוסקים בו.

אנו סבורים כי בירור סוגיות אלה יש בו כדי לתרום לשיפור היעילות והתכליתיות של הכנת הכוח. 

לקריאת הפרק המלא לחצו כאן