"ברירת שמשון" - ניתוח קרבות המרד בגטו ורשה

אל"ם רז שגיא , רמ"ט עוצבת "אתגר" , סטודנט לתואר שני בלימודי צבא וביטחון באוניברסיטה העברית 21.02.2004

אף שללוחמים היהודים בנטו ורשה לא הייתה השכלה צבאית פורמלית, מתברר שהם פעלו על־פי היסודות, הכללים, העקרונות והתורות שנלמדים באקדמיות הצבאיות. מעבר לכך הם הפגינו רוח לחימה יוצאת מגדר הרגיל – גם כאשר הגטו כולו עלה בלהבות, והמערכה הייתה אבודה
הבתים אפופי להבות והרחובות מלאי עשן. רחוב נוולופי בגטו ורשה

הבתים אפופי להבות והרחובות מלאי עשן. רחוב נוולופי בגטו ורשה

המרד בגטו ורשה בחודשים אפריל-מאי 1943 הוא מבצע הלחימה היהודית המקיף והחשוב ביותר בארצות אירופה הכבושה. הלחימה בגטו הייתה פרי של תקופת הכנה ממושכת ומעבר מפעילות במסגרת מחתרת פוליטית ללחימה בנשק חם. הלחימה הפכה להתקוממות, שבה השתתפו הן לוחמים מאורגנים וחמושים והן תושבי גטו רבים שפעלו באופן עצמאי.

הארגונים היהודיים נערכו כראוי להתמודדות, יזמו את פעולות הלחימה וגילו רוח לחימה למופת גם בנסיבות שנראו אבודות לחלוטין. הם פעלו על־פי הגיונם ובהתאמה למצבם המיוחד. פעולתם עלתה בקנה אחד עם היסודות, הכללים, העקרונות והתורות שנלמדים באקדמיות הצבאיות – אף שסביר להניח שלא היו בקיאים בהם.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן או על "הורדת PDF"

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן