הספר "אנשים מול אש" הוא פרי מחקר שהוטל בימי מלחמת העולם השנייה על קצין אמריקני, על אופן התנהגותם של אנשים בהיותם נתונים תחת אש אויב. על מנת למלא משימתו זו נלווה אל גופי גיסות אמריקניים שונים בכל זירות המבצעים שעל פני כדור הארץ.

ברשימותיו ביקש להסיק מסקנות מסוימות, לתועלת אלה שהוטלה עליהם הכשרת הגייסות. תיאוריו החיים מיוסדים בחלקם הניכר על שיחות עם קצינים וחיילים ותשובותיהם. מרשל אינו משתדל ליפות את המציאות או להקנות גון רומנטי לדוח שלו, וספרו מכיל שפע של רעיונות. מעניינות במיוחד אפיזודות הקרב הרבות במלחמת העולם השנייה, בהן משתמש המחבר להוכחת דעותיו. עם כל ההבדלים הרבים והמהותיים בתכונתם הנפשית של לוחמים בני אומות שונות, כלולים בספרו של מרשל כמה וכמה אמיתות ועיקרים שהם נכסי צאן ברזל בכל פסיכולוגיה צבאית מציאותית ותורת מפקדים בת ממש.

דבריו מתארים את רקע שדה הקרב לגבי החייל בימינו: "שדה הקרב כקפוא  מכפור הנו. זהו השומם והמבודד שבמקומות בהם נקראים בני אדם להיפגש. לא הכידון ולא הכדור. אלא הפחד הנו האויב האמיתי בשדה הקרב".

אנשים מול אש/בריגדיר גנרל ס.ל.א מרשל/ 2001, 230 עמודים

אנשים מול אש/בריגדיר גנרל ס.ל.א מרשל/ 2001, 230 עמודים