פרק י"ד: מלהק לטייסת
בעוד שבצ'כיה פעלו באינטנסיביות במסגרת מבצע "ולווטה" בהכנתם של מטוסי הספיטפייר להטסה לארץ, לא היתה כמעט כל מלאכה לצוותי האוויר של הלהק בארץ, ורובם היו שרויים במעין המתנה דרוכה לראות כיצד ייפול דבר בשאלת התעופה האזרחית, בסוגיית תנאי שירותם, ובכלל זה גיוסם לשורות הצבא. ביטוי לחוסר המעש מצאנו בדבריו של קצין הקישור של הלהק לאגף המבצעים של חיל־האוויר, אורי אשר ברייר, בדיון מטה הלהק ב-12 בנובמבר:
המצב בין הטייסים, הנווטים וכו' הולך ורע. האנשים מתנוונים מחוסר מעשה. כל אחד משתדל למצוא לעצמו תפקידים והתעסקויות, אולם לא זה המצב הרצוי. לא ייתכן שבזמן שקט יקפצו כולם לחפש תפקידים ועבודות לעצמם. שומעים על תכניות השתלמות כבר זמן רב, אולם מתוך כל מני סבות, ואולי אפילו מוצדקות, לא הוצאו התכניות הנ"ל לפועל. כיום אפשר לעשות זאת, וצריך לעשות זאת. צריך גם אדם שירכז ויטפל בדברים אלו...
ואכן, גם מפקד הלהק, מוניה מרדר, הסכים עם דברים אלה וציין כי "כולנו, חוץ מהעובדים יום יום, מרגישים בזאת כי חוסר המעשה ועודף המרץ גורמים לחוסר המורל בכל השטחים." הוא הורה איפוא להקים ועדה, שתגיש תוכנית להעסקת האנשים באימונים, בהדרכה ואף בבילויים.