בד־בבד עם הפעילות להכנת התשתית הן בגליל הן בסדום ובדיקת חיוניותן של יחידות הלהק בשדות "אבק" בנגב, נתן מטה הלהק את הדעת גם להגדרת דפוסי הפעולה בינו ובין מטה חילי האוויר ומול הגורמים השונים בתוך צה"ל ובמערכת האזרחית. לא היתה כל משנה סדורה גם בעניין זה, והיה צריך איפוא לברוא כמעט הכול מבראשית. בדיון מטה הלהק שנסב סביב סוגיות אלה, התייחס מפקד הלהק לבעיה זאת באומרו בעניין בניית הלהק וארגונו, כי עדיין "איננו יודעים עדיין בדיוק כיצד נעשה ומה"; מאידך, לדבריו, גם חיל־האוויר בכללו אינו יודע "מספיק בנידון ועי"כ יש קשיים הנגרמים מחוסר ניסיון שלהם ושלנו." עם זאת, הדגיש: "הנקודה העיקרית היא - השקפת האנשים שהם בונים גוף. כל אחד יבנה את פנתו הוא תוך ראיית בניית הגוף כולו."

ואכן, תהליך זה של הנחת היסודות הארגוניים לפעולה משותפת בין יחידות הלהק ובין העובדים מולו התרחש במקביל גם במטה חיל‏־האוויר. אחת הסוגיות החשובות, שמטה החיל התמקד בהן בתחילת נובמבר, היתה ארגונו של מרכז הפעילות האווירית באירופה, שהיתה לה השפעה רבה גם על משימותיו ואופן פעולתו של הלהק. אלכס זילוני, שכאמור היה מפקד עקרון עד מבצע "יואב", מונה לנהל את המשרד המרכזי של חיל האוויר באירופה. מפקד החיל קבע:

כל העבודה תהיה מאורגנת במשרד מרכזי אחד בשוויצריה שיפקח על כל המשרדים האחרים באירופה. העבודה תיעשה רק דרך או בתיאום עם המשרד הנ"ל. החלטות בענינים עקרוניים תתקבלנה מחיל־האוויר בארץ אבל כל העבודה היומית תהיה תחת פקודו של המשרד המרכזי.

לקריאת הפרק המלא לחצו כאן

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן