פרק ב: "יכולים להציל ואולי להכריע"
תמורות מרחיקות־לכת התרחשו בינתיים בארץ: הפינוי הבריטי התקדם במהירות, והמלחמה בארץ הלכה והחריפה. תחושת האיום והצורך הבהול להאיץ את הפעולה האווירית באו לידי ביטוי ב-11 במאי בפנייתם של דוד בן־גוריון ("אמיתי") וישראל גלילי ("הלל") לשאול מאירוב ("אור") וליהודה ארזי ("אלון"):
אוירונינו נחבלים בנחיתות ונפגעים מיריות. אחוז גדול יוצא משימוש. המחסור במטוסים מאיים. החישו שליחת הוונטורות מקנדה. הקונסטליישן האחד וה־C-46. הדבר בהול. האחרון תוכל לעכב רק להובלת המסרשמיטים. אל תדאגו לשני הקונסטליישן. יישארו באשר הם ויגיעו האחרים.