ללהק תובלה אווירית שמור מקום מיוחד ויוצא דופן בתולדות חיל־האוויר. זה הלהק אשר ביצע את שתי הרכבות האוויריות החשובות של מלחמת העצמאות: בראשונה שבהן הוטסו המסרשמיטים, מטוסי הקרב הראשונים של חיל האוויר, ואמצעי לחימה אחרים מצ'כוסלובקיה לארץ באחת התקופות המכריעות במלחמה, עת עשה חיל האוויר המצרי בשמי ישראל ככל העולה על רוחו; ובשנייה הועברו לנגב הנצור אספקה, לוחמים ואמצעי לחימה, אשר איפשרו את המשך אחיזתנו בו. לילות כימים עשו הצוותים, בהטיסם את המטענים, אשר סייעו להדוף את התקפתם של צבאות ערב, ולשמור את הנגב בתחומיה של מדינת ישראל.

לצד מבצעים אלה, הידועים בשמותיהם "בלק" ו"אבק", ערכון מטוסי הקומנדו של הלהק גם גיחות הפצצה במהלך מבצע "יואב" לשחרור הנגב. בד בבד עם פעולות אלה הניח הלהק את היסודות לתעופה האזרחית ולהקמת "אל־על"; ובטיסתה הראשונה של החברה הטיסו צוותי האוויר של הלהק את ד"ר חיים ויצמן, נשיאה הראשון של מדינת ישראל משווייץ ארצה. על יסודות הלהק הוקמה טייסת 106; היא פעלה כטייסת הפצצה במבצע "חורב", והובילה לוחמים ואספקה לשחרור אילת במבצע "עובדה".

ייחודו של הלהק בתוך חיל־האוויר – בהיותו ארגון אוטונומי כמעט לחלוטין, עם מטה משלו, שריכז את התובלה האווירית בארץ ומחוצה לה. ואמנם, מאז מלחמת העצמאות לא היה בתוך החיל ארגון שדמה לו. אין ספק שאת עצמאותו הניכרת כל־כך במסגרת הכוללת בחיל האוויר השיג להק תובלה אווירית בזכות משימותיו החשובות. ביטוי לייחודיותו בחילי האוויר נמצא אף בכינויו – "להק", שנטבע במיוחד עבורו על־ידי שר התחבורה דאז, דוד רמז, אביו של מפקד החיל באותה תקופה, אהרון רמז.

במחקר זה מתוארות קורות הלהק. אף שפעל במשך זמן קצר בלבד, היתה תרומתו להצלחת חיל־האוויר וצה"ל במלחמת העצמאות מכרעת. שיתוף הפעולה בין חלקי העם היהודי למען מטרה אחת התבטא בפעילותם החשובה של הישראלים עם צוותי האוויר המתנדבים, שהתקבצו ובאו מכל קצווי תבל, והיה הגורם העיקרי להצלחה. כשאר המחקרים ההיסטוריים, הנערכים בענף לתולדות חיל־האוויר, תורם ספר זה תרומה חשובה ללימודה של אותה מורשת חשובה, שהורישו לנו מייסדי החיל.

איתן בן-אליהו,

     אלוף מפקד חיל האוויר

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן