מערכת פולקלנד בחכמה-שלאחר-מעשה

הסיירת "גנרל בלגרנו" של הצי הארגנטינאי

בסדרה הגנת מעברות פתאים המחבר, ארנסט סווינטון, סיפר כיצד הגן סג"ם בקסייט פורתוט (חידוד לשון באנגלית: "מבט לאחור ומחשבה מראש"), ובקיצור BF  (ראשי תיבות של הצבא הבריטי), על מעברת נהר במלחמת הבורים בדרום אפריקה, בשנים 1902-1899. חמשת ניסיונותיו הראשונים נכשלו, אבל הוא הצליח בניסיון השישי.

ביום שלישי, שישה באפריל 1982, כאשר הפלגתי מפליימות לדרום האוקיינוס האטלנטי על סיפון  Fearless, התמזל מזלי, ופיקדתי על חטיבה, שמנתה כ-5,000 איש, שלא היה דומה להם בעולם במוראל, בכישורים צבאיים ובכושר פיזי, כולם פרי אימונים מפרכים. רובנו היינו ידידים וחברים במשך שנים רבות; הכרנו איש את רעהו, ויש לכך חשיבות מרובה. המחסור בשריון ובארטילריה כבדה לא הטרידנו, מפני שחיל הנחתים המלכותי והצנחנים של ימינו הם ללא ספק צאצאים ישירים ברוחם של "ירוקי המעיל" מצבא ולינגטון, שאומנו לנוע ביתר-מהירות, לחשוב ביתר עומק, ולירות ביתר-דיוק מאשר האויב.

כיצד אפוא עמד מפקדם – זה אני, בריגדיר בפני האתגר ? לסג"מ BF הביש-גדא היו שש הזדמנויות להגן על מעברתו; הקצין הזוטר בשנות השמונים ובשנות התשעים עשוי להסתדר איכשהו עם טעות פיקודית אחת מול פני האויב: שתיים-שלוש שגיאות יהיו, ללא ספק, יותר מדי.

ממרחק של עשר שנים אני שואל, מה הייתי עושה אחרת באיי פולקלנד, ובעיקר בימי הראשונים אחרי הנחיתה?

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן או על "הורדת PDF"