"בריגדיר סימפקין" הוא סמכות באמנות המלחמה בכלל, ובלוחמת שריון בפרט.הבנתו בתחום המחשבה הצבאית מצטיינת ביכולת לראות את המלחמה בראייה כוללת בתופעה אורגנית בהיסטוריה העולמית, וככתביהם של הוגי הדעות הצבאיים הקלאסיים, וביניהם בני ארצו פולר ולידל הארט, כך גם כתביו הם בבחינת נכסי צאן-ברזל, שלא ייתכן בלעדם לכל המתעמק בשטח זה של החקירה והלימוד.

בספר זה, שעניינו חיל הרגלים הממוכן והמשוריין, ימצא הקורא העברי כר נרחב להתגדר בו, בכל הנוגע לסוגיית מקומם של חיל הרגלים וחיל השריון-בקרב היבשה וליחס
ביניהם.

דומה, שהדעות העיקריות שהמחבר מביע ומבקש לשכנע את צבאות המערב בנבונותן, מקובלות ומיושמות בצה"ל מימים ימימה : משחר ימיו הכיר צה"ל בחשיבות המרכיב של היל רגלים משוריין (חרמ"ש) אורגני בעוצבות המשוריינות, ובצורך לנייד את חיל הרגלים באמצעות זחל"מים ונגמ"שים, נושאי כיתות חי"ר ונשק מסייע עוצבתי ויחידתי.

מי כמונו בישראל יודע שאין לחלוק על קביעת המחבר שהכוח הנייד והמשוריין הוא נושא ההכרעה ביבשה. ומזלה של ישראל שבך הוא. שכן, למעטים אין משאבי אנוש בלתי-מוגבלים והם אינם יכולים להתבסס על מאסות של המוני לוחמים רגליים.

הספר הנו חשוב, בגלל הגירוי והאתגר, שהוא מציב בפני כל מי שמתעניין בארגון הדרגים המסתערים בשדות הקרב של ויעתיר, בייעודם ובתורות הלחימה שלהם."

 

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן