"אסקורט", "רביב" - פשיטות בחוף מפרץ סואץ, ספטמבר 1969

סא"ל (מיל') אברהם זהר, 21.01.1985

מבצע "רביב", הגם שלא היה רחב ממדים, שילב את כל הגורמים הקלאסיים של מבצע נחיתה: סילוק כלי-שיט, שסיכנו את הנחתות ע"י כוח קומנדו ימי (מבצע "אסקורט"); הובלת כוח שריון על גבי נט"קים ופינויו, וכן בידוד שדה המערכה על ידי מטוסי חיל-האוויר. הדברים הבאים יבחנו את המבצע על השתלשלותו משני היבטים: מקומו בכלל מלחמת-ההתשה, וכמבצע משולב בפני עצמו
ירי מרקם צהלי על מכלית דלק מצרית. צילום: לע"מ, אוסף דן הדני

ירי מרקם צהלי על מכלית דלק מצרית. צילום: לע"מ, אוסף דן הדני

צה"ל לכל זרועותיו – הים, היבשה והאוויר – למד את המבצע על כל היבטיו, שכן היה זה מבצע קטן אך נתקיימו בו כל התנאים למבצע משולב:

* הובטחו עדיפות אווירית בזירת הפעולה ועליונות ימית, בעקבות הצלחת מבצע "אסקורט".

* הכוח היה מאוזן מבחינה טקטית, אם כי כוח החרמ"ש שלו היה קטן.

* שלב ההחפה, שלב קריטי במבצע משולב ימי, בוצע בשלמות ובהפתעה, וכמוהו גם שלב הפינוי.

נלמדו לקחים לגבי שיתוף הפעולה, ובעיקר לגבי ה"תפרים" בין זרוע לזרוע. הביצוע היה מושלם, אך היו גם תקלות, שכמה מהן תוקנו במהלך המבצע, כמו כפילות בתכנון, חוסר ניסיון בהפעלת מפקדה משולבת ואימון משותף. במבצע "רביב" בלט עניין "הפיקוד המתגלגל" – היינו, העברת הפיקוד על כל הכוח ממפקד ימי למפקד יבשתי וחוזר חלילה.

על המבצע אמר מי שהיה אז ר' אג"ם, האלוף עזר וייצמן: "מבצע חוצפני בים, ביבשה ובאוויר. אם היה ניתן כתרגיל בפו"ם, היה החניך עף מבית הספר. צריך להזהיר", אמר "מלגזור גזרה שווה בעתיד". הרמטכ"ל, רא"ל חיים בר־לב אמר: "המבצע הוא עוד מסמר בארון המתים של המלחמה היזומה הערבית. המבצע השיג את מטרתו, החל במטרה המצוינת וכלה במשימה המבצעית".

ומעל לכל: אין לראות מבצע זה כפשיטת שריון רגילה, אלא כמבצע משולב בו גדולה התלות של הכוח היבשתי בפעולות של הזרוע הימית בכל שלביו: השמדת הסט"רים, הכנת החוף לתפיסתו, הובלת הכוח והחזרתו בשלום.

אך המבצע נלמד. במלחמת יום הכיפורים לא נעשו מבצעים בהיקף דומה בזירת ים סוף, למרות שהיו לכך כלי הנחיתה וכלי השריון הדרושים. מבצעים מסוג זה נעשו במלחמת "שלום הגליל", כאשר חיל הים יישם את שלמד מלקחי מבצע "רביב".

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן או על "הורדת PDF"