הראשון והאחרון

הראשון והאחרון, אדולף גאלאנד, 1978, 264 עמודים

אדולף גאלאנד, מחבר הספר, היה אחד מטייסי הקרב הטובים ביותר שהשתתפו במלחמת העולם השנייה. בספר שלפנינו מצטיירת תמונת המלחמה באוויר מהיבט בלתי מוכר – הצד הגרמני. 

תוך כדי סיפור המעשה מוסר המחבר את עיקר לקחיו מנסיונו העשיר בלוחמה אווירית: "תמצית קיומם של טייסי הקרב היא לתקוף, לעקוב, לצוד ולהשמיד את האויב [...] תכונותיו הטובות ביותר של טייס הקרב הן: רוח תוקפנית, שמחת-הפעולה ותשוקתו של הצייד [...] זרוע מטוסי הקרב היא כתער, שיש להשתמש בו ברגישות. מי שמפעיל אותו כקרדום, אל לו להיות מופתע אם הוא יקהה בידיו ויהפוך לחסר תועלת".

מתוך ההקדמה: "ספרו של גאלאנד [...] הוא ספר יוצא דופן בספריית הקורא הישראלי המורגל בספרות הבריטית, האמריקנית והצרפתית אודות מלחמת העולם השנייה, והוא מאפשר 'הצצה אל הצד השני של הגבעה', לטוב ולרע. על אף הסלידה הטבעית שלנו מנקודת הראות הגרמנית, תהא מקצועית ככל שתהא, הרי הספר כשלעצמו מצביע על לקחים ונקודות מבט שאינם שכיחים בספרות המערבית [...] גאלאנד היה מפקד קרבי, טייס מן השורה, ובמהלך המלחמה הרגיש בריחוק פיסי ומנטלי של המחליטים והמפקדים מהלוחמים. לכן, כשנתמנה לתפקיד 'גנרל מטוסי הקרב', שם דגש על הקשר הבלתי אמצעי עם הלוחמים. תפיסת עולמו הייתה 'מפקד זוכה להכרה מלאה ולמנהיגות, רק אם אינו דורש מאנשים ביצועים שהוא עצמו לא היה מוכן לבצע".