
כמו ב"ורדן" כן הפעם מפליא אותנו אליסטר הורן בסגנונו הסיפורי, בתארו את המלחמות בין צרפת לגרמניה. אולם, מה שמייחד את הספר לגבי דומיו היא תפיסתו המורית הזורקת אור מיוחד על מה שאירע לצרפת ב־1940, ועל סיבות המפלה.
לאחר תיאור הרקע והגורמים – האופי הלאומי הצרפתי, השחיתות הפוליטית והשפעתן ההרסנית של פילגשות השרים –מגלה הורן את מלוא כשרונו בפירוט המעשים והמחדלים של אותם עשרה ימים גורליים, שבין ה־10 ל־20 במאי 1940. אוהבי היסטוריה־צבאית יפיקו תועלת רבה מיכולתו של המחבר להוליכם ישירות מן הרמה האסטרטגית לרמה הטקטית, מבלי שאיבדו את דרכם בפירוט־יתר.
נפילת צרפת ב־1940 לא היתה בלתי־נמנעת, ומפלתה זיעזעה במיוחד באשר היתה כה מפתיעה. אך במפקדי צרפת שלטו עדיין המסורות הצבאיות של 1918-1914, וראשי־צרפת סמכו, בטרם מלחמה, כי מה־שהיה־הוא־שיהיה, ונס חדש על המרנה יציל את המדינה, אף אם לא תעשה במועד את כל הדרוש כדי לקדם בהצלחה פני צר. על מחדלים חמורים אלה שילמה צרפת מחיר יקר – בחיי בניה, בחורבן עריה ובאבדן מעמדה ויוקרתה במלחמת העולם השניה ואחריה.
"כך נפלה צרפת" – ספר מרשים, ומאלף לאיש־הצבא ולאזרח המבקשים להכיר ולהבין כיצד ומדוע קרה אשר קרה.