המלחמה על סטלינגרד

המלחמה על סטלינגרד/מרשל ו. א. צ'ויקוב/1970, 316 עמודים

הוא אחד משלושה או ארבעה האישים הנמרצים שהפעימו ברוחם את מערכת סטלינגרד וניצחו עליה. ספרו הוא אחד הספרים הכנים ביותר שפורסמו אי פעם על־ידי מצביא סובייטי. קרבותיה הגדולים והקטנים של סטלינגרד ישמשו עוד תקופה ארוכה דוגמא ולקח של לחימה בשטח בנוי בעידן הטנק והמטוס.

ואסילי איוואנוביץ' צ'ויקוב היה מרשל בצבא האדום בתקופת מלחמת העולם השנייה. הוא התפרסם כמי שהיה מפקד הכוח שהגן בחירוף נפש על העיר סטלינגרד בקרב. צו'ויקוב נחשב למפקד תוקפני ונחוש, וזה מה שהיה דרוש לסטלינגרד, שעמדה ליפול לידי הגרמנים. הוא נקרא למפקדת החזית, עודכן לגבי המצב הקשה בסטלינגרד, שעמדה תחת התקפה גרמנית עזה ומונה למפקד החדש של ארמיה 62 שעדיין החזיקה בסטלינגרד, וכבר איבדה חצי מכוחותיה בלחימה. מנהיגותו בקרב הארוך הקרינה כלפי אנשיו נחישות בלתי מתפשרת ופטאליזם, ומספר פעמים ניצל צ'ויקוב עצמו ממוות ברגע האחרון. מעבר למנהיגות אישית, צ'ויקוב ידע שעליו להרוויח זמן באמצעות דם, והעיר המותקפת והמופצצת קיבלה עוד ועוד תגבורות. כדי לצמצם את שיעור האבדות של חייליו, צ'ויקוב בחר בטקטיקה של צמצום המרחק בין עמדות כוחותיו לעמדות הגרמנים למינימום, על־מנת שחיל האוויר הגרמני והארטילריה של הגרמנים לא יוכלו לפגוע בחייליו כמו מקודם מבלי לסכן גם את חייליהם. הוא גם ניצל את המצב הזה כדי לתקוף את הגרמנים הקרובים.

על תיפקודו בקרב הוענק לצ'ויקוב תואר גיבור ברית־המועצות. לאחר הניצחון בסטלינגרד, המשיך צ'ויקוב לפקד על הארמיה ה־62 עד סוף המלחמה. הכוחות בפיקודו השתתפו בשחרור אזור דונבס, צליחת הנהר דנייפר ושחרור אוקראינה מערבית. הארמיה של צ'ויקוב הביסה את הכוחות הגרמנים באזור לובלין ושחררה את מחנה הריכוז מיידנק, ובסוף המלחמה השתתפה הארמיה בפיקודו של צ'ויקוב בכיבוש ברלין.