היסטוריה צבאית של ארץ ישראל בימי המקרא

תחילתו של ספר זה במחשבה שעלתה לפני הוצאת "מערכות", עוד לפני עשרים שנה לערך, להוציא ספר על ההיסטוריה הצבאית של ארץ־ישראל בימי קדם; ואף נעשו אותה עת הצעדים הראשונים להכנתו. יוזמי הספר, אל"מ אלעזר גלילי ועמו סא"ל גרשון ריבלין, תכננו להכינו מאמרים מאמרים, שהוזמנו אצל חוקרים שונים, ולהדפיסם מיד עם הכנתם בחוברות "מערכות". מאמרים אלה צריכים היו, לאחר זמן, להצטרף יחד לספר על ההיסטוריה הצבאית של ארץ־ישראל. המאמרים הראשונים נדפסו ב "מערכות" כבר בשנת תש"ד; אח"כ נדפסו ב "מערכות" מאמרים נוספים, רובם עד שנת ת"שי ומיעוטם לאחר מכן. בשלבים אלה של הכנת הספר סייעו עם הוצאת "מערכות" הפרופ' ש. ייבין, הפרופ' ב. מזר, ופרק זמן מסוים אף הפרופ' א. מלמט. בשנת תש"ך נתבקשתי על ידי הוצאת "מערכות" לקבל על עצמי את הכנת הספר ואת עריכתו. מתוך שלושים ושניים המאמרים באים בספר זה, מיוסדים תשעה על מאמרים שנדפסו בזמנו ב"מערכות". חלקם באו בשינויים ותוספות מועטים לפי היחס; ואילו את רובם עיבדו המחברים מחדש, והם באו בספר בצורה מורחבת. חמישה־עשר מאמרים נכתבו אחרי שנת תש"ך, לשמו של ספר זה. שאר המאמרים הופיעו מקודם, בצורה זו או אחרת, בכתבי עת ומאספים מדעיים שונים (חלקם בעברית וחלקם בלועזית). כמה ממאמרים אלה הובאו כאן בשינויים מעטים בלבד ואף בקיצורים, ואחרים עובדו מחדש והורחבו על ידי מחבריהם. בכל מקרה ומקרה שמצוי נוסח קודם של המאמר ניתן הציון הביבליוגרפי בשולי המאמר.

בספר זה נעשה ניסיון להעלות לפני הקורא תמונה כוללת של ההיסטוריה הצבאית של ארץ־ישראל בימי המקרא; וכמו כן להביא לפניו דיון מפורט יותר על כמה מן החשובות שבמערכות המלחמה, שהתנהלו בארץ־ישראל בימי המקרא, ועל עניינים שונים שבתחום אומנות המלחמה באותה תקופה. יחד עם זאת, כל מאמר ומאמר עומד בפני עצמו, ואין קריאתו מותנית בקריאת המאמרים הקודמים לו בספר. מסיבה זו נידון לעתים ענין מסוים במאמרים שונים, כל פעם מן הבחינה המיוחדת של אותו מאמר. יתר על כן, המאמרים נכתבו על ידי חוקרים שונים ומטבע הדברים שעתים הם חלוקים בניהם. כמו כן יש לעתים הבדלים (אמנם לא גדולים) בעניני כרונולוגיה. טעמם של הבדלים אלה - השיטות הכרונולוגיות השונות שהחזיקו בהן מחברי המאמרים. ולכן נמנעו מלאחד את התאריכים באותם מקרים שמצב המחקר אינו מאפשר להכריע בענין.

בהערות שבמאמרים באות הפניות למאמרים אחרים. הפניות אלה עתים רומזות לדיון מפורט יותר בענין מסוים, אך עתים מסבות הן את תשומת לב הקורא למאמר שבו מובעת השקפה שונה, ואפילו מנוגדת, על ענין זה או אחר. הפניות אלה הן מעשה ידי העורך, ובמקרים רבים (כאשר המאמר או הענין המסוים נדפס כאן לראשונה) אף לא ראה מחברו של המאמר האחד את המאמר האחר. התרגומים מן הלשונות העתיקות הם לרוב משל מחברי המאמרים; והזכויות על תרגומיםאלה שמורות למחברי המאמרים, אלא אם כן צוין בהערות המקור שממנו הובא התרגום. באחד המאמרים סייעו הד"ר פץ ארצי והד"ר ש. ליונשטם בתרגום קטעים מן האכדית ומלשון אוגרית.