החייל הטוב

החייל הטוב/א.פ. וייל/ 1952, 123 עמודים

א.פ. וייול, רוזן בריטי ופילדמרשל (הינו) סייפא וגם ספרא (...) מצביא רב ניסיון ובעל שאר רוח (...) הוא מבקש את הקיים והמתמיד במהלך ההתפתחות הצבאית רבת התמורות - הן מצד החזיונות והאישים האופיניים, לגופם - והן מצד התכונות הקבועות והעומדות הנתבעות מאיש הצבא וממנהיגו המערכה. כי בכל שינוי הצורות והתנאים במרוצת הדורות (...) אין לך גורם קיים ומתמיד יותר מגורם האדם. לדעת וייול, "מנהיג טוב (...) המצעיד את חייליו קדימה, או עומד איתן על מקומו, ולעתים נופל חלל, הוא יסודו של צבא וסוד הצלחתו"

"בכל שינויי הצורות והתנאים במרוצת הדורות – מן הקשט אל המושקט, וממנו אל רובה- הסלילים, רובה-המחסנית, הנשק האבטומטי וכו' – אין לך גורם קיים ומתמיד יותר מגורם האדם. ובזזה, בעיקר, עוסק הגנרל וייול בשיחותיו ובמאמריו המכונסים כאן. רובי דבריו מוקדשים לשרטוט דמותו של המפקד והמנהיג הטוב. ההכשרה המקצועית הנדרשת מן המפקד והמצביא משתנה בכל דור ודור, אך תביעות-היסוד – האופי, כוח-השפוט, כושר-ההחלטה – אלה וכיוצא באלה ספק אם חלה בהן תמורה מימי סוקרטס, שהגדרתו את סגולות המפקד מביא וייול ועד – אייזנהאואר. ז'וקוב, מונטגומרי ואף וייול עצמו".

(מתוך הקדמת המערכת למהדורת 1952)

בספר זה ילמד הקורא מניסיונו של מצביא בצבאה של אימפריה אדירה. ואנו, הקצינים והחיילים בצה"ל, נשאב מניסיון זה, כדי לשפר את הידע הצבאי, להעלות את רמת המקצוענות הצבאית ולהעמיק את הבנתנו באדם הלוחם ובמהות המלחמה.

(מתוך פתח דבר מאת האלוף מתן וילנאי - אלוף פיקוד דרום)