צד אחר של אותו מטבע
מסתו של הקול.־לויט. פ. או. מיקשה שניתנה כאן אינה אלא צד אחד של הענין. בקורתה וניתוחית, ובן גם הצעותיה, מכוונים בראשוראשונה למגמה דידקטית מסוימת: להבליט את האפשרויות העקרוניות לחסכון כוחהאדם ולהגברת כושרההלם של יחידותהרגלים. (המסה כולה, כפי שצוין בראשיתה, אינה מתכונת אל גופיהצבא המשורינים, שהנם םוגיהבפניעצמה). העתונות הצבאיתהמקצועית בארצות העולם השונות דשה בשנים האחרונות לאמעט בבעיה הכללית של היחס הנכון או האפשרי בין כלל עצמתהאדם הממלאת אתמסגרתו הרחבה של הארגון הצבאי זו "הלוחמתבכוח" לבין זו הלוהמתבפועל, שהיא המהוה את גרעיןכוחהקרב המציאותי שבאותו ארגון צבאי (או' כפי שהדבר מכונה לרוב בעתונות הבריטית הצבאית. היחס בין ה"שנים" ל"זנב"). אין ספק, כי רצוי שהמעין בהנמקתו של לויטקול. מיקשה יתודע גם אל "הצד השני של המטבע", ויעמוד אף על שיקולים ודאי עוד תנתן לקוראינו הזדמנות לכך אולי ע"י קונטרס נוסף, אשר יכיל את שיקוליו וטענותיו של "הצד השני". לע"ע, בשולי מסתו של פ. או. מיקשה, יובא כאן קטע הלקוח ממאמר ראשי שהופיע בירחון "כוחות־הקרב" האמריקאי, והמביע במידת־מה את דרך־מחשבתם של המפקפקים במעלותיו של נוסח מבנה גופי־הצבא אשר מיקשה מצדד בו. ברי כי הקטע המובא כאן רחוק מאוד מלמצות את ביסוסיה וטענותיה של אותה אסכולה במחשבה הצבאית.