ערכו הטקטי של תת המקלע

הדחיפה לשימוש בתת-המקלע ניתנה, באורח מופלא, על ידי חיל האויר. בשנה הראשונה למלחמת העולם הקודמת היו מטוסי הקרב מזויינים באופן פרימיטיבי ברובי קרבינים או באקדחי צבא אבטור מטיים רגילים, והיה הכרח לזיינם זיון חזק יותר. לשם כך האריכו את קנהו של אקדח הפרבלום הרגיל, שינו את מצב מחסניתו ואת בית קיבולה וציידו אותו בקת של כתף המתחברת אליו - וכך נוצר תתי המקלע בעיקרו הגלמי ביותר. כשנגשו הגרמנים לזיין את מטוסי הקרב שלהם בכלי יריה, הקצו לכך את האקדחים ששימשו בארטילריה של השדה להתגוננות אישית בפני התנפלויות פתע מצד חיל־הרגלים של האויב; אולם לחשיבותו האמתית הגיע תת-המקלע רק במערכת החפירות של שנת 1917-18.

אפשרויות השימוש הטקטיות של תת-המקלע הן מרובות גוונים לאין שיעור. מלחמות האזרחים של השנים האחרונות, המלחמות בספרד, פינלנד, סין וכמובן מערכות המלחמה נותנים בנידון זה חומר נסיוני עצום, שאפשר לצרפו זה לזה פרשיות פרשיות. כמובא בזה :

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן