לאופי ההתנגשויות בערים
רובם של הקרבות הזעירים והתגרות, אשר נתחוללו בארץ־ישראל בחודשים הראשונים להיאבקות על גורלה, נתרחשו בתוך מה שקורין "שטח־בנוי", או בסמיכות בלתי־אמצעית אליו. אכן, הבדל יסודי ובולט הפריד בין שני סוגים אופייניים של מצבי קרב והתנגשויות. מצד אחד – מצבים של נקודה מאוכלסת אחת מול השנייה: נאמר, שכונת התקוה מול סלמה, חולון מול תל־אר־ריש, שכונות־ספר בירושלים מול כפרים ערביים סמוכים. ומאידך – התנאים ורעפיהם, היתרם היסוד שונים מהנ"ל באותם שטחים עירוניים רצופים, אשר בהם הבעיה הציונית רק הקנתה הסממנים של השתייכות לאומית של התושבים, מפרידם לגושי יישוב מנוגדים ונאבקים זה בזה: כבגבול העיקרי שבין תל־אביב ליפו, כבתחומים שבין אזורים יהודיים וערביים בתוך ירושלים עצמה, או כברחובות שחלקם האחד הוא בהדר־הכרמל, וחלקם האחר – בשכונות הערבים שלידה. הנקל להבחין בהבדל מסיבות שבין שני סוגי מצב אלה, אף כי מבחינה כללית הם שייכים לעתים קרובות לאותו החזיון של "קרבות בשטח־בנוי".