במלחמת קיומו כיום הזה, משתמש היישוב העברי בכלי המגן שלו מאז – בארגון ההגנה – והוא מתאמץ, תוך מהלך ההיאבקות הגורלית, לשכללו ולציידו ציוד משנה, ולהגדילו בדרך של התנדבות מתרחבת וגיוסים לאומיים מאורגנים ותכניתיים. כלי זה יצטרך לעמוד לנוכח חדשיה גורליים ומכריעים והמחייבים ביותר. אולם מעבר לחדשי היאבקות-חיים זו, וכהמשכם הטבעי, עם הנחת יסודותיה של המדינה עצמה, תידרש גם קביעת דרך להקמתו, בניינו ושירותו של הכוח הצבאי העתיד, כוח המגן של המדינה העברית, כוח יהודי ביסודו וממלכתי במסגרתו ובתפקידיו.
הבירור לקראת הכרעות ארגוניות ועקרוניות אלו, בירור המושגים וליבון הדרכים, חייב להתחיל כבר עתה. גם כמה וכמה שלבים וענפים בביסוס כוח המגן הקיים – ובשכלולו – חזקה עליהם שיוגשמו תוך ראיית המגמה הארגונית, המקצועית והחינוכית של דמות חיל הקבע העברי, לכשיקום על יסודות של קבע.